IData

לחץ דם

 

לחץ דם הוא הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. המונח לחץ דם מתייחס ללחץ דם עורקי אלא אם כן מצוין אחרת. לחץ הדם העורקי הוא הלחץ בעורקים המובילים דם לאיברי גוף (לא בעורקי הריאה), כמו למשל בעורק הזרוע. לחץ הדם נמדד ביחידות שלמילימטר כספית (mmHg). לחץ דם גבוה מאוד או נמוך מאוד עלול להוביל להפרעה בתפקוד ולהרעה במצב הבריאותי.

נהוג להתייחס לשני ערכי לחץ דם בולטים: לחץ דם סיסטולי, שהוא לחץ השיא בזמן התכווצות חדרי הלב, ולחץ דם דיאסטולי, שהוא הלחץ הנמוך ביותר בזמן הרפיית החדרים. ערכים תקינים עבור אדם בוגר בריא בזמן מנוחה נעים סביב לחץ סיסטולי של 120 מ"מ כספית ולחץ דיאסטולי של 80 מ"מ כספית (נכתב בצורה 120/80 מ"מ כספית).

על לחץ הדם משפיעים גורמים גנטיים, כמו מחלת לחץ דם נמוך כרונית העוברת בתורשה, וכן גורמים סביבתיים, כמו פעילות גופנית, תזונה, עישון ודחק. למשל, תזונה עתירת מלח ושומנים מגבירה את הסיכון ליתר לחץ דם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לחץ דם גבוה\ יתר לחץ דם(Hypertension)
 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הדם בגופנו זורם מהלב אל האיברים השונים. בעת זרימתו מפעיל הדם לחץ על הדפנות של כלי הדם. המצב שבו הלחץ הזה גבוה מהרגיל מכונה "לחץ דם גבוה" או "יתר לחץ דם". בעזרת מכשיר מדידה פשוט ניתן למדוד את לחץ הדם. המדידה נותנת שני מספרים: ערך סיסטולי (הגבוה) וערך דיאסטולי (הנמוך). אם הערכים המתקבלים גבוהים מ־140/90, משמעות הדבר שהנבדק סובל מלחץ דם גבוה.

גורמים:ברוב המקרים (95%) לא ניתן להצביע על גורם ברור ללחץ הדם הגבוה. המקרים אלה מכונים "יתר לחץ דם ראשוני" (primary).

רק ב־5% מהמקרים ניתן לייחס את לחץ הדם הגבוה לגורם ברור כמו תרופה או מחלה. במקרים האלה מדובר ב"יתר לחץ דם שניוני" (secondary).

תסמינים:בדרך כלל אין תסמינים ללחץ דם גבוה, ומי שיש להם לחץ דם גבוה אינם מרגישים שום דבר. רק אם לחץ הדם גבוה במיוחד, הוא עלול לגרום לתסמינים כמו כאב ראש, שינויים בראייה, כאבים בחזה וקוצר נשימה.

אף שבדרך כלל לא מרגישים לחץ דם מוגבר, זהו מצב מסוכן שעלול לגרוםלהתקפי לב, לאירועים מוחיים, לפגיעה בכליות ולפגיעה בכלי דם שונים בגוף. לכן חשוב מאוד למנוע יתר לחץ דם, ובמקרה שמאובחן יתר לחץ דם - לטפל בו ולהיות במעקב רפואי.

לחץ דם גבוה מתחיל ברוב המקרים בין גיל 30 לגיל 50 ונמשך כל החיים. ברוב המכריע של המקרים הוא מתחיל בהדרגה. הוא גורם לנזק מצטבר במשך השנים, ולכן יש חשיבות רבה לגילוי מוקדם, למעקב ולטיפול.

אבחנה:מאחר שברוב המקרים לא מרגישים את לחץ הדם המוגבר, הרי כדי לגלות אותו צריך למדוד. ניתן למדוד לחץ דם בעזרת מכשיר פשוט בביקור אצל רופא המשפחה.

אם לחץ הדם הגבוה מאובחן לראשונה מתחת לגיל 30 או מעל לגיל 50 יש צורך לעשות בירור נוסף כדי לשלול סיבות ללחץ דם גבוה שניוני – סיבות שהן לעיתים הפיכות.

טיפול:ניתן להשפיע על לחץ דם גבוה בכמה דרכים:
• ירידה במשקל - אם יש צורך בכך. לחלופין: שמירה על משקל גוף תקין ומניעתהשמנה.

• דיאטה - תזונה עשירה בפירות ובירקות ודלה בשומנים.

• צריכה מתונה של מלח - למבוגר מומלץ לצרוך לא יותר מ־6 גרמים של מלח ביום (שמכילים 2.4 גרמים של נתרן - שהוא החומר המזיק במלח).

• פעילות גופנית - פעילות אירובית במשך 30 דקות ביום, ארבע פעמים בשבוע לכל הפחות.

• גמילה מעישון. מי שמתקשה בכך יכול להיעזר בסדנאות הגמילה מעישון של כללית.

• צריכה מתונה של אלכוהול - לכל היותר מנת אלכוהול אחת ביום. מנת אלכוהול מצויה בפחית בירה, בכוס יין או בכוסית משקה חריף (50 מ"ל).

• טיפול תרופתי להורדת לחץ דם - שאותו מתאים רופא המשפחה במקרה הצורך. לעיתים יש צורך בשילוב של כמה תרופות כדי לאזן את לחץ הדם בצורה מיטבית. אם לחץ הדם אינו מתאזן בטיפול תרופתי משולב או שיוצא מאיזון לאחר תקופה שבה היה מאוזן, צריך לשלול סיבות אחרות שמשפיעות על לחץ דם גבוה, כמו שימוש בתרופות נוגדות כאב ממשפחת ה־NSAIDS – כמו נורופן, ארקוקסיה, וולטרן ואטופאן - או דום נשימה בשינה (ניתן לאבחן במעבדת שינה).

ברוב המקרים, לחץ דם גבוה הוא מצב שעימו צריך להתמודד ובו צריך לטפל במשך כל החיים.

סיבוכים: לחץ דם גבוה הוא גורם סיכון למחלות רבות, ולכן חשוב מאוד לטפל בו. הלחץ המוגבר בכלי הדם במשך שנים ארוכות (אם אינו מטופל) עלול לגרום, בין היתר, להתקפי לב, לפגיעה בשריר הלב, לאירועים מוחיים, לפגיעה בכליות ולפגיעה בעיניים.

יתר לחץ דם הינו אחד מהגורמים המרכזיים להתקפי לב, שבץ ועוד. ללחץ דם גבוה יש השפעה ארוכת טווח (שנים) ולא מרגישים כמעט בסימפטומים עד שנסתם כלי דם. זאת הסיבה שהוא נקרא גם "הרוצח השקט". לחץ דם גבוה נמדד החל מ-140/90 ממ"כ (מילימטר כספית) או 130/80 ממ"כ אצל חולי סכרת, וזאת לעומת 120/80 ממ"כ אצל אדם בריא.כלי הדם הקטנים, הינם האזורים אשר נפגעים בצורה הכי קשה מלחץ דם גבוה. הם נהיים מצולקים, קשיחים, ופחות גמישים. משמעות הדבר הינה שהם עלולים להחסם או להיקרע יותר בקלות. הדבר עשוי להתרחש ככל שמזדקנים, אך לחץ דם גבוה מאיץ את התהליך. לחץ דם גבוה מעלה את הסיכון לטרשת עורקים בשל הפעלת לחץ על דפנות כלי הדם, והגדלת הסיכון לחסימה של כלי הדם.אם כלי הדם התקשים, קוטרם קטן, ולחץ דם גדל, הלב צריך לעבוד יותר קשה בשביל שהדם יוכל לעבור בהם. הלב הינו שריר, ולכן ככל שהוא עובד יותר קשה, הוא גדל. זה דבר מאוד לא טוב. הלב גדל ומתארך, וחלק מהדם עשוי להשאר בלב ולא לצאת החוצה לגוף. בשלב מסויים הלב נחלש ואינו מסוגל לספק דם בלחץ דם הדרוש לעבור בכלי הדם. מצב כזה נקרא אי ספיקה לבבית והוא מאופיין בחדירת נוזלים לריאות ולבית החזה.לחץ דם גבוה עלול גם לפגוע במוח. חסימה וקריעה של כלי דם במוח גורם לדימום כמו בכל מקום אחר בגוף, אם חלקים במוח לא מקבלים את החמצן וחומרי המזון שהם זקוקים לו (בעיקר סוכר), תאי עצב עלולים למות, וככל שכלי הדם יותר מרכזי, האזור המושפע יהיה גדול יותר. בניגוד לרקמות אחרות בגוף, המוח אינו יכול לשחזר את עצמו ולכן הנזק הוא תמידי. למצב זה קוראים שבץ מוחי. כמו במקרים קודמים גם כאן לגיל יש משמעות בחומרת המצב.גם בכליות המצב דומה, אם כלי דם המספקים דם לכליות נחסמים, פעילות הכליות יורדת בהדרגה, עד שהן יוצאות לגמרי משימוש (מצב המצריך השתלת כליה).שכבת הרטינה בעין, המקבלת דם מנימי דם קטנים, גם עלולה לההרס על ידי סתימה או קריעה של כלי הדם, דבר שעלול להוביל לעיוורון (כפי שקורה לעיתים לחולי סכרת).מה שמשותף לכל הנזקים של לחץ דם גבוה הוא פגיעה בכלי הדם, שמובילה לחסימה וקריעה שלהם ופגיעה ברקמה שמקבלת דם מאותו כלי דם. אדם הסובל מלחץ דם גבוה ואינו מטפל בבעיה, הוא בסיכון גבוה פי 3 ללקות במחלות לב, פי 6 ללקות באי ספיקה לבבית ופי 7 בשבץ. היות ולחץ דם גבוה, אינו פוגע בטווח הקצר, ניתן להפחית את הסיכון באופן משמעותי על ידי שינויים מסויימים באורח החיים וטיפול רפואי מתאים.

סימני האזהרה שמחייבים פנייה מיידית לרופא:

ברוב המקרים אין סימני אזהרה ללחץ דם גבוה, ולכן חשוב למדוד את לחץ הדם אחת לכמה שנים. אנשים שנמצאים בסיכון לפתח לחץ דם גבוה (מי שיש להם בני משפחה הסובלים מיתר לחץ דם או נמצאים בגילים שבהם מתפתח בדרך כלל לחץ דם גבוה) צריכים למדוד את לחץ הדם לעיתים תכופות יותר. את לחץ הדם ניתן למדוד אצל רופא המשפחה. ניתן גם להתייעץ עימו בנוגע לתדירות שבה יש לעשות את הבדיקה הזאת.

אם נמדדים ערכי לחץ דם גבוהים במיוחד (מעל 180 סיסטולי ומעל 110 דיאסטולי) במדידות חוזרות, ואם הערכים האלה מלווים באחד מהתסמינים הבאים - קוצר נשימה, כאבים בחזה, כאב ראש עז, טשטוש ראייה או דימום מהאף - יש לפנות בדחיפות לבדיקת רופא.

איך לומדים לחיות עם לחץ דם גבוה?

מי שסובלים מלחץ דם גבוה צריכים להקפיד במיוחד על אורח חיים בריא: לשמור על משקל תקין, לעסוק באופן קבוע בפעילות גופנית, לשמור על תזונה מאוזנת, דלת מלח ושומנים וכן לא להפריז בצריכת אלכוהול. נוסף על כך עליהם לטפל בגורמי הסיכון הנוספים שעלולים - לצד לחץ דם גבוה - להחיש התפתחות של מחלות לב וכלי דם כמו עישון, סוכרת ושיעורי כולסטרול גבוהים.

כמו כן כדאי להיות במעקב רפואי מסודר: להגיע לרופא המשפחה למדידות תקופתיות של לחץ הדם ולבדיקה גופנית תקופתית.יש צורך לעשות בדיקות תקופתיות לגילוי סיבוכים אפשריים עקב ילחץ דם גבוה ממושך ובעיקר לא מאוזן, כמו בדיקות דם לתפקודי כליות, בדיקות עיניים ואקו לב.

אם הרופא ממליץ על טיפול תרופתי - יש להתמיד בו בהתאם להוראותיו ולהודיע לו אם הטיפול הופסק.

תת לחץ דם

תת לחץ דם אינו גורם נזקים עתידיים כיתר לחץ דם, אך מורגש הרבה יותר ממנו, מאחר ויתר לחץ דם לרוב שקט ואינו גורם לתסמינים כלשהם. 
הסימנים השכיחים של תת לחץ דם כוללים: חולשה כללית, עייפות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, טשטוש ראייה, דופק מהיר, סחרחורות, ואף התעלפות ואובדן הכרה.

הגורמים העיקריים ללחצי דם נמוכים הינם:  

1. איבוד דם - כתוצאה מדימום מרובה במחזור, טראומה וניתוח.

2. אובדן נוזלים - כתוצאה מהתייבשות, שלשולים או הקאות, כוויות והזעת יתר.

3. תרופות - תרופות שמרחיבות כלי דם כגון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכן משתנים.

4. מחלות לב- אי ספיקת לב, הפרעות קצב.

5. בעיות במערכת האנדוקרינית – כגון תת פעילות בלוטת התריס, מחלת אדיסון (תת פעילות בלוטת יותרת הכליה).

6. תת לחץ דם אורטוסטטי - תת לחץ דם זמני הקיים בזמן מעבר משכיבה לישיבה/עמידה, כתוצאה מכשל במערכת הפיצוי התקינה של הגוף, תת לחץ דם זה שכיח בייחוד באוכלוסיה הקשישה, בה שכיחותו מגיעה עד ל-20% מהאוכלוסייה. משתנה נוסף של תת לחץ דם זה הינו תת לחץ דם לאחר האוכל.

7. חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה.

טיפול ומניעה: 
כמובן שיש לכוון את הטיפול לגורם הבסיסי ללחצי הדם הנמוכים תוך התייעצות עם הרופא המטפל. כאשר הגורם לתת לחץ דם הוא אובדן נפח דם - יש להחזיר נפח (מתן נוזלים, מנת דם וכדומה), באם קיימת בעיה אנדוקרינית כתת תפקוד בלוטת התריס - יש לטפל בה, וכו'. 
אך, קיימות מספר נקודות כלליות שמומלץ לשים לב אליהן על מנת להימנע ממצבי תת לחץ דם:  

1. הקפדה על שתייה מרובה וכן צריכה מוגברת של מלח, באנשים שאינם סובלים מאי ספיקת לב.

2. שקילת שינוי הטיפול בתרופות הגורמות לבעיה - יש לזכור כי תרופות רבות גורמות לירידה בלחצי הדם, לא רק תרופות המכוונות להורדת לחץ דם ולטיפול באי ספיקת לב כגון משתנים, אלא גם תרופות לטיפול בערמונית מוגדלת, ותרופות פסיכיאטריות מסוימות. 
מובן שאין להפסיק טיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא המטפל אשר ישקול את הנזק מול התועלת והמרת טיפול אחד בטיפול אחר.

3. מעבר איטי משכיבה לישיבה, עצירה קלה ורק לאחר מכן קימה לעמידה, על מנת למנוע נפילת לחץ דם תלוית תנוחה.

4. הימנעות ממצבים העלולים להחמיר את בעיית תת לחץ הדם, כגון עמידה ממושכת ללא תזוזה, שכיבה ממושכת, ארוחות גדולות, מזג אויר חם ומקלחות חמות, המצבים המתוארים לעיל מגרים את המערכת הפראסימפטטית האחראית להרחבת כלי הדם, ולפיכך גורמים לנפילת לחץ דם. יש להימנע ממצבים אלו בייחוד לסובלים מתת לחץ דם תלוי תנוחה (המוחמר בעמידה).

5. הגבהת ראש המיטה בזמן שכיבה במיטה, על מנת לעודד את הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון התורמת לעליית לחץ הדם.

6. גריבת גרביים אלסטיים, רצוי עד לגובה המותניים, חשוב לציין כי הגרביים צריכות להיות מותאמות אישית, ויש להחליפן אחת למספר חודשים. 
הגרביים מונעות הצטברות נפח רב של דם בורידי הגפיים התחתונות, וכך מגבירות את נפח הדם האפקטיבי.

7. פעילות גופנית ובעיקר שחייה, המנגנון דומה לפעולת הגרביים – הלחץ ההידרוסטטי מתנגד לכוח הכבידה ומונע הצטברות דם בגפיים תחתונות.

8. טיפול תרופתי - אם הטיפול הלא-תרופתי לא מצליח - יש לשקול שימוש בתרופות, אך יש לשקול מול התועלת את הסיכון בהתפתחות יתר לחץ דם. הטיפול התרופתי כולל בין היתר: 
1. קפאין - 100 מ''ג בכל ארוחה או כוס קפה אחת. 
2. סטרואידים מסוג fludrocortisones.