IData

הצטננות

הצטננות, או "נזלת" (Common Cold), היא דלקת זיהומית נגיפית של דרכי הנשימה העליונות, המתבטאת באף דולף, לפעמים בחום, לפעמים בכאב גרון, לפעמים בכאבי ראש, לפעמים בהתעטשויות – ולפעמים בשילוב של כמה מתסמינים אלה. חוץ מזה, ההרגשה הכללית רעה. הצטננות נגרמת על-ידי הרבה מאד סוגים של נגיפים. המחלה נמשכת בדרך כלל ממספר ימים ועד שבוע.

דלקת (inflammation) -תגובת הגוף לפציעה או לזיהום, המתבטאת באודם, נפיחות, חום וכאב ברקמה הפגועה. כלי הדם באזור הפגוע מתרחבים, כך שזרימת הדם מוגברת. תאי דם לבנים נכנסים לרקמה ומתחילים לבלוע חיידקים וחלקיקים זרים אחרים. תאים אחרים מסלקים את התאים המתים, לעיתים תוך יצירת מוגלה, וכך מתחיל תהליך הריפוי. בנסיבות מסוימות לא חל ריפוי ומתפתחת דלקת כרונית.

נגיף (וירוס; מלטינית: Virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") - חלקיק זעיר,טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי. הנגיף מורכב מחומצת גרעין דנ"א (DNA) או רנ"א (RNA) שעטופה בקליפה חלבונית והוא מסוגל להתרבות רק בתוך תא חי של אורגניזם אחר.כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו. בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.

הנגיפים מזהמים בעלי-חיים, צמחים ומיקרואורגניזמים (ראה בקטריופאג').  נגיפים גורמים למחלות רבות, הכוללות הצטננות, שפעת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח, שלבקת (הרפס), איידס, שיתוק ילדים, כלבת ועוד. אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד נגיפים, אך קיימות מספר תרופות נוגדות נגיפים, וניתן למנוע מחלות נגיפיות רבות באמצעות תרכיבים.

מתי חולים בהצטננות?

בעיקר בעונות המעבר, אולם אפשר לחלות בה בכל עונות השנה.

סיבוכים:

לרוב אינה מסוכנת והיא חולפת לאחר מספר ימים, בדרך כלל ללא כל סיבוכים. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא גודש במערות הפנים (סינוסיטיס). ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולים לפתח גם דלקת ריאות. ילדים קטנים ותינוקות עלולים לפתח גם דלקת אוזניים חדה על רקע ההצטננות. אגב, בעוד שהשפעת הרגה במהלך ההיסטוריה האנושית מאות מיליוני בני אדם (בעיקר תינוקות וקשישים) , מהצטננות לרוב לא מתים, ושכיחות הסיבוכים בה נמוכה יותר.

ההבדל בין שפעת להצטננות - שפעת נגרמת על-ידי נגיף הנקרא אינפלואנזה (Influenza Virus), ומתבטאת במחלה קשה הכוללת חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, נזלת, שיעול וכאבי גרון. הצטננות נגרמת על ידי נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ומתבטאת בעיקר בנזלת ולעיתים גם בשיעול. החום לרוב לא גבוה, המחלה אינה ממושכת כמו שפעת, ובאופן כללי המחלה קלה יותר ומרגישים פחות רע.

גורמי הצטננות - מאות סוגים וזנים של נגיפים שונים.המחוללים הגורמים למחלה נישאים בקלות באוויר בטיפות זעירות (רסס), ולכן עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם לכן באף, בפנים או במישהו או מישהי חולים) עלולים להעביר את הנגיפים או החיידקים מאדם לאדם.

טיפול- להצטננות אין חיסון, כיוון שיש כל-כך הרבה סוגים של וירוסים שגורמים הצטננות, זה לא מציאותי ולא כלכלי לפתח חיסון נגד כל אחד מהם,למרות  שאפשר לחלות רק פעם אחת בכל זן. 

12 טיפים למניעת הצטננות 

הנה כמה צעדים פשוטים שבעזרתם תוכלו למנוע את ההצטננות הבאה :

1. לרחוץ ידיים -רוב הנגיפים שגורמים להופעת שפעת והצטננויות מתפשטים במגע ישיר. מישהו שחולה בשפעת מתעטש לתוך כפות ידיו ולאחר מכן נוגע בטלפון, במקלדת, בכוס שתייה. הנגיפים שהעביר יכולים לחיות שעות, ובמקרים מסוימים גם שבועות, עד שמישהו אחר אוסף אותם כשהוא נוגע באותו החפץ. לכן יש לרחוץ ידיים לעיתים קרובות. אם אין כיור בסביבה, אפשר לשפשף את כפות הידיים זו בזו בחוזקה במשך דקה. זה עוזר לפרק את רוב המחוללים של ההצטננות.

2. אל תשימו יד אף שמאז הילדות אומרים לנו "לשים יד" כשאנחנו משתעלים או מתעטשים - זו לא הדרך הנכונה למנוע הידבקות. כיוון שהנגיפים ומחוללי ההצטננות האחרים נדבקים לידיים החשופות, כיסוי הפה בכפות הידיים גורם להעברת המחוללים לאחרים. לכן אם אתם מרגישים צורך להתעטש או להשתעל, יש להשתמש בנייר סופג (טישו) ולהשליך אותו מיד. אם אין נייר כזה, יש להפנות את הראש הצידה ולהשתעל לאוויר-זה ימנע הצטננות מאחרים.

3. לא לגעת בפנים -הנגיפים שמחוללים הצטננות נכנסים לגוף דרך העיניים, האף והפה. נגיעה בפנים היא הדרך העיקרית שבאמצעותה ילדים נדבקים במחלות האלה והיא גם המפתח להעברת ההצטננויות להוריהם. לכן קודם כל ממעטים לגעת בפנים, ואם ממש חייבים - שוטפים ידיים אחר כך (ראו סעיף 1).

4. לשתות הרבה - מים שוטפים את המערכת, מסלקים רעלים ובדרך הזאת עשויים למנוע הצטננות. אדם מבוגר בריא זקוק לשמונה כוסות שתייה (של רבע ליטר) ביום. איך ניתן לדעת אם צרכנו מספיק נוזלים? אם צבע השתן קרוב לשקוף, סימן ששתינו מספיק. אם השתן צהוב כהה, סימן שצריך יותר נוזלים. אז יש לשתות כמה שיותר מים.

5. לעשות סאונה- לחוקרים לא ברור איך בדיוק הסאונה ממלאת תפקיד במניעה של הצטננויות, אבל ממחקר גרמני שפורסם ב־1989 עולה שאנשים ששהו בסאונה פעמיים בשבוע חלו בהצטננות ב־50% פחות מאלה שלא בילו בסאונה. אחת התיאוריות היא שכששוהים בסאונה שואפים אויר חם מ־80 מעלות - חום רב מדי למחוללי ההצטננות והשפעת, שאינו מאפשר להם להתקיים.

6. לנשום אוויר צח- שאיפת אוויר צח באופן סדיר חשובה, בעיקר במזג אוויר קר כשההסקה המרכזית מייבשת את הגוף וגורמת לו להיות פגיע יותר למחוללי ההצטננות והשפעת. כשקר בחוץ, אנשים נוטים להישאר במקומות סגורים ובכך הם מגבירים את כמות מחוללי ההצטננות בחללים היבשים והצפופים האלה. לכן מתגברים על הרתיעה, יוצאים לאוויר הצח ונושמים.

7. לעשות פעילות אירובית באופן סדיר - פעילות גופנית אירובית מאיצה את הלב לשאוב כמויות גדולות של דם, מאיצה את הנשימה כדי להעביר חמצן מהריאות לדם וגורמת להזעה כשהגוף מתחמם. התרגילים האלה עוזרים להעלות את מספר התאים קוטלי הנגיפים בגוף - ועשויים למנוע הצטננות.

8. לאכול מזונות צמחיים- צמחים כוללים ויטמינים חיוניים רבים. הניחו בצד את כדורי הוויטמינים ואכלו ירקות ירוקים כהים, אדומים וצהובים וכן פירות. תפריט כזה יפחית את הסיכון להצטננות.

9. לאכול יוגורט -ממחקרים שונים עולה שאכילה יומית של כוס יוגורט רזה עשויה להפחית בכרבע את הנטייה לחלות בהצטננות. החוקרים סבורים שהחיידקים הטובים שמצויים ביוגורט מאיצים את הייצור של חומרים שונים במערכת החיסון - חומרים שיכולים להילחם במחלות חורף ולמנוע הצטננות.

10. מפסיקים לעשן -מחקרים מראים שמעשנים כבדים סובלים מהצטננויות חמורות ותכופות יותר. אפילו שהות ליד עשן מדכאת מאוד את מערכת החיסון ומאפשרת לצינון להשתלט עלינו. העישון מייבש את מעברי האוויר באף ומשתק את השערות הדקיקות במעברים האלה, שתפקידם להגן מחדירת מזהמים. השערות האלה מצפות את הרירית באף ובריאות ובתנועות הגליות שלהן הן מסלקות נגיפי שפעת והצטננות מחוץ למעברי האוויר באף. המומחים טוענים שסיגריה אחת משתקת את השערות האלה למשך 30 עד 40 דקות.

11. מוותרים על האלכוהול- צריכה כבדה של אלכוהול הורסת את הכבד - שהוא מסלק הרעלים העיקרי של הגוף. כתוצאה מכך מחוללי מחלות מכל הסוגים - ובהם גם מחוללים של הצטננות - לא יעזבו את הגוף במהירות. זו הסיבה ששתיינים כבדים נוטים יותר לחלות. אלכוהול גם מייבש את הגוף והוא למעשה נוטל יותר נוזלים מהגוף ממה שהוא מוסיף.

12. להירגע - אם מישהו יכול ללמוד להירגע, הוא יכול להפעיל את מערכת החיסון לפי דרישה. אם מפעילים את כישורי ההתרגעות, מעלים את רמת האינטרלאוקינים, שהם חומרים מובילים של מערכת החיסון שפועלים בדם בתגובה לנגיפי ההצטננות והשפעת. תרגלו עצמכם לחשוב על תמונה שנראית לכם נעימה או מרגיעה. עשו זאת 30 דקות ביום במשך כמה חודשים. התרגעות היא דבר שניתן ללמידה, אבל לא מדובר בלא לעשות כלום. אנשים שמנסים להירגע, אבל בפועל משתעממים, לא גורמים לשינויים במרכיבי הדם.