הצטננות
הצטננות, או "נזלת" (Common Cold), היא דלקת זיהומית נגיפית של דרכי הנשימה העליונות, המתבטאת באף דולף, לפעמים בחום, לפעמים בכאב גרון, לפעמים בכאבי ראש, לפעמים בהתעטשויות – ולפעמים בשילוב של כמה מתסמינים אלה. חוץ מזה, ההרגשה הכללית רעה. הצטננות נגרמת על-ידי הרבה מאד סוגים של נגיפים. המחלה נמשכת בדרך כלל ממספר ימים ועד שבוע.
דלקת (inflammation) -תגובת הגוף לפציעה או לזיהום, המתבטאת באודם, נפיחות, חום וכאב ברקמה הפגועה. כלי הדם באזור הפגוע מתרחבים, כך שזרימת הדם מוגברת. תאי דם לבנים נכנסים לרקמה ומתחילים לבלוע חיידקים וחלקיקים זרים אחרים. תאים אחרים מסלקים את התאים המתים, לעיתים תוך יצירת מוגלה, וכך מתחיל תהליך הריפוי. בנסיבות מסוימות לא חל ריפוי ומתפתחת דלקת כרונית.
נגיף (וירוס; מלטינית: Virus, נגזרת של מילה שמשמעותה "רעל") - חלקיק זעיר,טפיל מוחלט (טפיל אובליגטורי) בגודל מיקרוסקופי שתלוי בתא חי מארח כדי להתרבות. כל נגיף בנוי מצבר מולקולות ביולוגיות הכוללות חומר תורשתי. הנגיף מורכב מחומצת גרעין דנ"א (DNA) או רנ"א (RNA) שעטופה בקליפה חלבונית והוא מסוגל להתרבות רק בתוך תא חי של אורגניזם אחר.כשלעצמו, הנגיף חסר כל פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן; לאחר חדירתו לתא, מערכות התא מאפשרות את התרבותו. בשל עובדה זו, הנגיף אינו נחשב לחומר חי, עד כניסתו לתא חי. אולם הוויכוח על הגדרתם של נגיפים בזמן פעולתם בתוך התא עדיין נמשך במדע ובפילוסופיה. רוב המדענים אינם מגדירים את הנגיף כיצור חי הואיל והוא אינו תא, ויכולת ההתרבות שלו תלויה לחלוטין בתא המארח.
הנגיפים מזהמים בעלי-חיים, צמחים ומיקרואורגניזמים (ראה בקטריופאג'). נגיפים גורמים למחלות רבות, הכוללות הצטננות, שפעת, חצבת, חזרת, אבעבועות רוח, שלבקת (הרפס), איידס, שיתוק ילדים, כלבת ועוד. אנטיביוטיקה אינה יעילה נגד נגיפים, אך קיימות מספר תרופות נוגדות נגיפים, וניתן למנוע מחלות נגיפיות רבות באמצעות תרכיבים.
מתי חולים בהצטננות?
בעיקר בעונות המעבר, אולם אפשר לחלות בה בכל עונות השנה.
סיבוכים:
לרוב אינה מסוכנת והיא חולפת לאחר מספר ימים, בדרך כלל ללא כל סיבוכים. הסיבוך הנפוץ ביותר הוא גודש במערות הפנים (סינוסיטיס). ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולים לפתח גם דלקת ריאות. ילדים קטנים ותינוקות עלולים לפתח גם דלקת אוזניים חדה על רקע ההצטננות. אגב, בעוד שהשפעת הרגה במהלך ההיסטוריה האנושית מאות מיליוני בני אדם (בעיקר תינוקות וקשישים) , מהצטננות לרוב לא מתים, ושכיחות הסיבוכים בה נמוכה יותר.
ההבדל בין שפעת להצטננות - שפעת נגרמת על-ידי נגיף הנקרא אינפלואנזה (Influenza Virus), ומתבטאת במחלה קשה הכוללת חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, נזלת, שיעול וכאבי גרון. הצטננות נגרמת על ידי נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ומתבטאת בעיקר בנזלת ולעיתים גם בשיעול. החום לרוב לא גבוה, המחלה אינה ממושכת כמו שפעת, ובאופן כללי המחלה קלה יותר ומרגישים פחות רע.
גורמי הצטננות - מאות סוגים וזנים של נגיפים שונים.המחוללים הגורמים למחלה נישאים בקלות באוויר בטיפות זעירות (רסס), ולכן עיטוש, שיעול ומגע ידיים (שנגעו קודם לכן באף, בפנים או במישהו או מישהי חולים) עלולים להעביר את הנגיפים או החיידקים מאדם לאדם.
טיפול- להצטננות אין חיסון, כיוון שיש כל-כך הרבה סוגים של וירוסים שגורמים הצטננות, זה לא מציאותי ולא כלכלי לפתח חיסון נגד כל אחד מהם,למרות שאפשר לחלות רק פעם אחת בכל זן.
12 טיפים למניעת הצטננות
הנה כמה צעדים פשוטים שבעזרתם תוכלו למנוע את ההצטננות הבאה :
1. לרחוץ ידיים -רוב הנגיפים שגורמים להופעת שפעת והצטננויות מתפשטים במגע ישיר. מישהו שחולה בשפעת מתעטש לתוך כפות ידיו ולאחר מכן נוגע בטלפון, במקלדת, בכוס שתייה. הנגיפים שהעביר יכולים לחיות שעות, ובמקרים מסוימים גם שבועות, עד שמישהו אחר אוסף אותם כשהוא נוגע באותו החפץ. לכן יש לרחוץ ידיים לעיתים קרובות. אם אין כיור בסביבה, אפשר לשפשף את כפות הידיים זו בזו בחוזקה במשך דקה. זה עוזר לפרק את רוב המחוללים של ההצטננות.
2. אל תשימו יד אף שמאז הילדות אומרים לנו "לשים יד" כשאנחנו משתעלים או מתעטשים - זו לא הדרך הנכונה למנוע הידבקות. כיוון שהנגיפים ומחוללי ההצטננות האחרים נדבקים לידיים החשופות, כיסוי הפה בכפות הידיים גורם להעברת המחוללים לאחרים. לכן אם אתם מרגישים צורך להתעטש או להשתעל, יש להשתמש בנייר סופג (טישו) ולהשליך אותו מיד. אם אין נייר כזה, יש להפנות את הראש הצידה ולהשתעל לאוויר-זה ימנע הצטננות מאחרים.
3. לא לגעת בפנים -הנגיפים שמחוללים הצטננות נכנסים לגוף דרך העיניים, האף והפה. נגיעה בפנים היא הדרך העיקרית שבאמצעותה ילדים נדבקים במחלות האלה והיא גם המפתח להעברת ההצטננויות להוריהם. לכן קודם כל ממעטים לגעת בפנים, ואם ממש חייבים - שוטפים ידיים אחר כך (ראו סעיף 1).
4. לשתות הרבה - מים שוטפים את המערכת, מסלקים רעלים ובדרך הזאת עשויים למנוע הצטננות. אדם מבוגר בריא זקוק לשמונה כוסות שתייה (של רבע ליטר) ביום. איך ניתן לדעת אם צרכנו מספיק נוזלים? אם צבע השתן קרוב לשקוף, סימן ששתינו מספיק. אם השתן צהוב כהה, סימן שצריך יותר נוזלים. אז יש לשתות כמה שיותר מים.
5. לעשות סאונה- לחוקרים לא ברור איך בדיוק הסאונה ממלאת תפקיד במניעה של הצטננויות, אבל ממחקר גרמני שפורסם ב־1989 עולה שאנשים ששהו בסאונה פעמיים בשבוע חלו בהצטננות ב־50% פחות מאלה שלא בילו בסאונה. אחת התיאוריות היא שכששוהים בסאונה שואפים אויר חם מ־80 מעלות - חום רב מדי למחוללי ההצטננות והשפעת, שאינו מאפשר להם להתקיים.
6. לנשום אוויר צח- שאיפת אוויר צח באופן סדיר חשובה, בעיקר במזג אוויר קר כשההסקה המרכזית מייבשת את הגוף וגורמת לו להיות פגיע יותר למחוללי ההצטננות והשפעת. כשקר בחוץ, אנשים נוטים להישאר במקומות סגורים ובכך הם מגבירים את כמות מחוללי ההצטננות בחללים היבשים והצפופים האלה. לכן מתגברים על הרתיעה, יוצאים לאוויר הצח ונושמים.
7. לעשות פעילות אירובית באופן סדיר - פעילות גופנית אירובית מאיצה את הלב לשאוב כמויות גדולות של דם, מאיצה את הנשימה כדי להעביר חמצן מהריאות לדם וגורמת להזעה כשהגוף מתחמם. התרגילים האלה עוזרים להעלות את מספר התאים קוטלי הנגיפים בגוף - ועשויים למנוע הצטננות.
8. לאכול מזונות צמחיים- צמחים כוללים ויטמינים חיוניים רבים. הניחו בצד את כדורי הוויטמינים ואכלו ירקות ירוקים כהים, אדומים וצהובים וכן פירות. תפריט כזה יפחית את הסיכון להצטננות.
9. לאכול יוגורט -ממחקרים שונים עולה שאכילה יומית של כוס יוגורט רזה עשויה להפחית בכרבע את הנטייה לחלות בהצטננות. החוקרים סבורים שהחיידקים הטובים שמצויים ביוגורט מאיצים את הייצור של חומרים שונים במערכת החיסון - חומרים שיכולים להילחם במחלות חורף ולמנוע הצטננות.
10. מפסיקים לעשן -מחקרים מראים שמעשנים כבדים סובלים מהצטננויות חמורות ותכופות יותר. אפילו שהות ליד עשן מדכאת מאוד את מערכת החיסון ומאפשרת לצינון להשתלט עלינו. העישון מייבש את מעברי האוויר באף ומשתק את השערות הדקיקות במעברים האלה, שתפקידם להגן מחדירת מזהמים. השערות האלה מצפות את הרירית באף ובריאות ובתנועות הגליות שלהן הן מסלקות נגיפי שפעת והצטננות מחוץ למעברי האוויר באף. המומחים טוענים שסיגריה אחת משתקת את השערות האלה למשך 30 עד 40 דקות.
11. מוותרים על האלכוהול- צריכה כבדה של אלכוהול הורסת את הכבד - שהוא מסלק הרעלים העיקרי של הגוף. כתוצאה מכך מחוללי מחלות מכל הסוגים - ובהם גם מחוללים של הצטננות - לא יעזבו את הגוף במהירות. זו הסיבה ששתיינים כבדים נוטים יותר לחלות. אלכוהול גם מייבש את הגוף והוא למעשה נוטל יותר נוזלים מהגוף ממה שהוא מוסיף.
12. להירגע - אם מישהו יכול ללמוד להירגע, הוא יכול להפעיל את מערכת החיסון לפי דרישה. אם מפעילים את כישורי ההתרגעות, מעלים את רמת האינטרלאוקינים, שהם חומרים מובילים של מערכת החיסון שפועלים בדם בתגובה לנגיפי ההצטננות והשפעת. תרגלו עצמכם לחשוב על תמונה שנראית לכם נעימה או מרגיעה. עשו זאת 30 דקות ביום במשך כמה חודשים. התרגעות היא דבר שניתן ללמידה, אבל לא מדובר בלא לעשות כלום. אנשים שמנסים להירגע, אבל בפועל משתעממים, לא גורמים לשינויים במרכיבי הדם.
שפעת
שפעת היא מחלת חום חריפה ולא נעימה, שנגרמת על־ידי נגיף השפעת (Influenza Virus). המחלה מאופיינת בחום גבוה, בכאבי שרירים, בכאבי ראש, בשיעול, בנזלת, בחולשה ובהרגשה כללית רעה. ביטוייה חריפים יותר מהצטננות רגילה והיא עשויה להיות מלווה גם בכאבי גרון, בדלקת בלחמיות העיניים ובהגדלת קשרי הלימפה בצוואר.
אבחון:
האבחנה נעשית על־סמך התלונות של החולה וממצאי הבדיקה הגופנית. לא בודקים במעבדה כי לרוב אין חשיבות לאיתור המדויק של סוג הנגיף. התהליך גם אורך מספר ימים, שבמהלכם רוב האנשים מחלימים ממילא.
מתי חולים בשפעת?
שפעת היא מחלה עונתית שכיחה מאוד, מידבקת מאוד, שמתפרצת בעיקר בחודשי הסתיו המאוחרים והחורף.
מה ההבדל בין שפעת להצטננות? שפעת נגרמת על־ידי נגיף הנקרא אינפלואנזה (Influenza Virus), ומתבטאת במחלה קשה שכוללת חום גבוה, כאבי שרירים, כאבי ראש, נזלת, שיעול וכאבי גרון. הצטננות נגרמת על־ידי נגיפים אחרים שאינם נגיפי שפעת ומתבטאת בעיקר בנזלת ולעיתים גם בשיעול. החום לרוב לא גבוה, המחלה אינה ממושכת כמו שפעת, ובאופן כללי המחלה קלה יותר ומרגישים פחות רע.
אופי המחלה-השפעת מכה במחזוריות מדויקת כל חורף כי בשונה ממחלות נגיפיות אחרות כמו חצבת, אבעבועות־רוח או צהבת מסוג A, שבהן אנו חולים לכל היותר פעם אחת בחיים, לנגיף השפעת יכולת מרשימה לשנות את תכונותיו הגנטיות מדי שנה ולחמוק מהנוגדנים שמערכת החיסון שלנו כבר השכילה לייצר נגדו בשנה הקודמת.השפעת מדבקת מכמה ימים לפני פרוץ המחלה ועד שלושה עד חמישה ימים לאחר שפרצה. נגיף השפעת כולל שני זנים עיקריים: זן A - הפוגע בבני אדם, אך גם בעופות ובבעלי חיים אחרים. זן B - הפוגע רק בבני אדם. עיקר התחלואה בשפעת נובעת מזיהום על־ידי זן A, בין השאר בגלל יכולת ההשתנות שלו. השפעת מאוד מידבקת בין השאר כיוון שנגיפיה מופצים לכל עבר בתוך טיפות הרוק הניתזות כאשר אדם חולה משתעל. בחורף, כשכולם מצטופפים במקומות סגורים - בתחבורה הציבורית, באוניברסיטאות, בבתי הספר ובמקומות ציבוריים סגורים - קל מאוד לנגיף לעבור מאדם לאדם. אגב, בכ-20 עד 40 אחוזים מהמקרים הזיהום חודר לגוף בלי לגרום לסימני מחלה ואותם אנשים הופכים לנשאים של המחלה. נגיפי השפעת יכולים להתפשט במהירות באזורים שונים, ממש כמו וירוסים במחשב. בזמן מגיפה, כ-40 אחוזים מהאוכלוסיה עשויים להיפגע באיזור גיאוגרפי מסוים בתוך ארבעה עד שישה שבועות.
הסיבוכים של שפעת רגילה - בצעירים, בדרך־כלל מדובר בשבוע לא נעים, אבל זה הכל. אצל ילדים קטנים, קשישים וחולים במחלות כרוניות עלולה השפעת להסתבך, בעיקר לדלקת ריאות. קיימים סיבוכים נוספים נדירים - דלקת המוח (אנצפליטיס), החמרה של מחלת ריאות כרונית קיימת, דלקת שריר הלב, ותסמונת "גיליאן בארה".
טיפול מונע- טיפול מונע הוא חיסון נגד שפעת. החיסון נגד שפעת מורכב מנגיפים מומתים של שפעת שמומחי ארגון הבריאות העולמי מניחים שיתקפו בעונה הנוכחית. בדרך־כלל אין לחיסון נגד שפעת כל תופעות לוואי, אולם לפעמים ייתכנו ביום־יומיים שלאחר חיסון השפעת חום נמוך והרגשה כללית רעה. חיסון השפעת מחסן נגד שפעת בלבד, ואין בכך כל ערובה שלא תהיה חולה בחורף בנגיפים רבים ושונים אחרים, הגורמים להצטננות למרות חיסון השפעת. חיסוני השפעת ניתנים בחודשי הסתיו המוקדמים. החיסון נגד שפעת מומלץ לכולם, בלי יוצא מן הכלל.
טיפול - לרוב מספיק לשכב במיטה ולנוח ואין צורך לפגוש ברופא, למעט במקרים הבאים:
1. אם מעוניינים לקבל טיפול ספציפי נגד שפעת כדאי לגשת לרופא בתוך 48 שעות מתחילת הסימפטומים (תסמינים). יש תרופות ייחודיות נגד נגיף השפעת, המחייבות מרשם רופא: זאנאמיביר (רלנזה). ואוסלטאמיביר (טמיפלו). שתיהן עשויות לקצר את משך המחלה ולהקל על הסימפטומים (תסמינים), אך רק בתנאי שמתחילים לקחת אותן בתוך 48 מפרוץ המחלה. התרופות יעילות אך ורק נגד נגיף השפעת הרגילה, ואינן יעילות נגד נגיפים אחרים שגורמים להצטננות.
2. אם מתפתח חום גבוה מעל 38 מעלות הנמשך יותר משלושה ימים.
3. אם מתפתח שיעול מתגבר, המלווה בכיח מוגלתי ובכאבים בחזה.
4. אם מתפתחים בו־זמנית חום גבוה, כאבי ראש חזקים, קושי להסתכל באור והקאות.
5. אם מתפתח כאב אוזניים חד.
6. אם מתפתח כאב בפנים עם נזלת מוגלתית ואם תסמינים אלה נמשכים יותר משבוע.
7. אם מתפתח קוצר נשימה.
חום
חום אינו מחלה,אלא תגובת הגנה של הגוף כלפי תוקפים שונים, כמו נגיפים וחיידקים. חום הגוף מחזק את מערכות ההגנה של הגוף ומסייע להן להתגונן ולהשתלט על הפולש הזר.החום הוא תסמין (סימפטום) והוא עדות לתהליך דלקתי כלשהו המתרחש בגוף. החום יכול להיות ביטוי ראשוני של עשרות מחלות בדרגות שונות שמרביתן ברוב המקרים, קלות וחולפות מעצמן. חום הגוף התקין נע בדרך כלל בין 38-36 מעלות צלזיוס. יש הבדל בגילים שונים ובמיקום מדידת החום. במבוגרים, חום הגוף בדרך כלל נמוך יותר בכחצי מעלה לעומת ילדים ואנשים צעירים, כמו כן חום הנמדד בפה, נמוך בכחצי מעלה לעומת חום הנמדד בחלחולת (רקטום). לכן, יש להתייחס לכל ערך מעל 37.5 מעלות צלזיוס בקבוצות אלה, כעליית חום.
הגורמים לעליית חום: חום הגוף נקבע באופן תקין על ידי ווסת חום הנמצא במוח. בזמן דלקת משתחררים חומרים כימיים (ציטוקינים או אינטרלוקינים) מליקוציטים המעורבים בתהליך הדלקתי. חומרים אלה, גורמים לשיבוש בווסת החום. כתוצאה מכך מתגברת פעילות השרירים, עד כדי צמרמורת וטמפרטורת הגוף עולה. נוסף על אלה, במצבים בהם טמפרטורת הסביבה עולה במידה קיצונית, חום הגוף יעלה כתוצאה מספיגת חום.הגורם העיקרי לעליית חום הוא זיהום-נגיפי (וירלי) או חיידקי. המאפיין העיקרי של מחלה חיידקית הוא עליית חום פתאומית ונטייה לצמרמורת, לעומת מחלה נגיפית, בה החום הדרגתי יותר וממושך.מחלות נוספות, לא זיהומיות, הגורמות לעליית חום, כוללות מחלות דלקתיות, כמו מחלות פרקים, מחלות המערבות את מערכת החיסון ויצירת נוגדנים עצמיים, כמו זאבת (SLE). פחות שכיחות מחלות גידוליות הפוגעות בכבד או במערכת הלימפה או ביטוי לפגיעה מרכזית מוחית. בחלק מהמקרים, החום יכול להיגרם כתוצאה מצריכת תרופות, בהן תרופות אנטיביוטיות. במרבית המקרים, חום בלבד הוא לא הסימן היחידי ויש לחפש סימנים גופניים ולבצע בדיקות מעבדה נוספות כדי להגיע לאבחנה.
סיכונים - כאמור, עלייה קלה בחום אינה גורמת לנזק באנשים בריאים, אך בתינוקות, קשישים וחולים במחלות מורכבות, כמו חולי לב, סוכרת או מחלת ריאות, יכול להיגרם נזק כתוצאה מהתייבשות, שיבוש מערכות בשל עלייה בתצרוכת חילוף החומרים, הגברת פעילות הלב והריאות והצטברות חומרים רעילים בגוף, כמו במצב של סוכרת. במקרים הבאים כדאי לפנות לרופא:
1. בכל מקרה בו החום נמשך מעבר לשלושה ימים.
2. תינוקות עד גיל חודשיים - בכל מקרה של עליית חום.
3. חום המלווה בחלק מהתלונות הבאות: כאבי ראש חזקים, בחילה, הקאה, נמנום או שינוי במצב ההכרה, כאבים בבליעה, צריבה במתן שתן, תפרחת מפושטת בעור או שלפוחיתית, פרכוסים.
4. כאשר החולה בין 75 ומעלה.
5. חולים במחלת לב, סוכרת או מחלת ריאות כרונית ידועה.
טיפול:
תרופות לטיפול בחום כגון אופטלגין, אקמול ונורופן ואמבטיית מים פושרים.
PR / T 123.456.7890 / F 123.456.7899 / info@mysite.com