IData

שבץ (אירוע) מוחי

 

אירוע מוחי (אוטם מוחי, שבץ מוחי; באנגלית: Stroke) מתרחש כאשר ישנה הפרעה בהספקת הדם לרקמת המוח. ההפרעה הזאת גורמת נזק נוירולוגי אשר יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ובהן הפרעה בדיבור, חולשה או שיתוק של הגפיים וקשיים בהליכה. לעיתים עלול אירוע מוחי לגרום למוות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הגורמים לאירוע מוחי

ישנם שני סוגים עיקריים של אירועים מוחיים: אירוע מוח איסכמי ואירוע מוח המורגי.

1. אירוע מוח איסכמי - נגרם בגלל קריש דם שחוסם עורק המוביל דם למוח. הקריש יכול להיווצר באזור החסימה או להגיע לאזור ממקום אחר בגוף (אז הוא מכונה תסחיף, כי הוא נסחף בזרם הדם).קריש שנוצר באזור החסימה הוא בדרך כלל תוצאה של תהליך טרשתי בכלי הדם: שקיעה של כולסטרול בדופן כלי הדם. לעומת זאת, קריש דם שמגיע לאזור - מקורו בדרך כלל מהלב, והוא נוצר שם עקב תהליכים שמעודדים היווצרות של קרישי דם בלב כמו הפרעות בקצב הלב. האירועים המוחיים הם ברובם איסכמיים.

2. אירוע מוחי המורגי - נדיר יותר מאירוע מוח איסכמי ומתרחש בעקבות דליפה של דם מכלי דם במוח. דליפה כזאת היא בדרך כלל תוצאה של לחץ דם גבוה שלא טופל או של פגם בדופן של כלי הדם שגורם להחלשת הדופן ולנטייתה להתפוצץ ולדלוף.

התסמינים

התסמינים של אירוע מוחי כוללים, בין היתר, חולשה או שיתוק בגפיים ובפנים, קשיי הליכה, קושי בדיבור והפרעות בראייה.מקום הפגיעה במוח הוא שקובע את אופי התסמינים. כך, למשל, פגיעה במרכז הדיבור משבשת את יכולת הדיבור, פגיעה באזור המוטורי משבשת או משתקת את היכולת להניע את הגפיים, ופגיעה במרכז הראייה במוח פוגעת ביכולת הראייה.

מהלך המחלה

התסמינים של אירוע מוחי מופיעים בדרך כלל באופן פתאומי, והם עלולים להחמיר בשעות שלאחר הופעתם. עם הופעת התסמינים יש להגיע מהר ככל האפשר לטיפול בבית חולים.לאחר כמה ימים בבית חולים מתייצב בדרך כלל המצב. בהמשך הוא עשוי להשתפר בזכות הדינמיקה הטבעית של אירועים מוחיים (הצטמצמות האזור הפגוע במוח - בין היתר הודות לנסיגה של הבצקות באזור) והודות לתהליך השיקום.עם זאת יש לדעת שאחרי אירוע מוחי נשאר בדרך כלל נזק נוירולוגי בלתי הפיך (כלומר נזק לכל החיים). הנזק שנגרם באירוע מוחי משתנה מאדם לאדם ונע בין נזק קל המאפשר חיים עצמאיים לנזק קשה ביותר שגורם לנכות קשה.לאחר אירוע מוחי תישאר בדרך כלל פגיעה נוירולוגית לכל החיים. במסגרת תהליך השיקום לאחר האירוע ייעשה ניסיון להביא את האדם למצב הטוב ביותר האפשרי מהבחינה התפקודית.נוסף על כך לאחר אירוע מוחי יש לטפל בגורמי הסיכון באינטנסיביות רבה כדי למנוע אירועים מוחיים נוספים שעלולים להחמיר את המצב ואף לסכן את החיים.ישנם גם אירועים מוחיים קצרים שאינם מותירים אחריהם נזק קבוע. אלה אירועים שבהם מתרחשת הפרעה זמנית לזרימת הדם למוח. האירועים האלה מכונים Transient Ischemic Attack (בקיצור: TIA), והם נמשכים כמה דקות עד כמה שעות. הם מתאפיינים בפגיעות נוירולוגיות זמניות כמו הפרעה זמנית לראייה, קושי דיבור שחולף או חולשת גפיים שחולפת. גם במקרים האלה יש לפנות מיד לקבלת טיפול רפואי, שכן הם יכולים להיות סימן מקדים לאירוע מוחי של ממש בהמשך.

אבחנה

אם הופיעו תסמינים המתאימים לאירוע מוחי, יש לפנות ישירות - ובמהירות - לחדר מיון. שם עוברים בדיקה מהירה של נוירולוג וכן בדיקת הדמיה של המוח (בדרך כלל בדיקת CT). אם מאבחנים אירוע מוחי, מתחילים מיד בטיפול רפואי.

טיפול

ה"טיפול" החשוב ביותר הוא מניעה - טיפול בגורמי הסיכון בניסיון למנוע התפתחות של אירועים מוחי: טיפול בלחץ דם גבוה, הפחתה של רמות הכולסטרול, טיפולבסוכרת, מניעת עישון, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על פעילות גופנית סדירה.ברגע שנגרם אירוע מוחי, יש, כאמור, להגיע לחדר המיון מהר ככל האפשר. ישנם כמה טיפולים אפשריים שמיועדים למוסס את קריש הדם שמפריע לזרימת הדם למוח:

• מתן אספירין.

• מתן תרופה (TPA) דרך הווריד הממיסה קרישי דם.

• פרוצדורות שונות, כמו צנתור, לפתיחת כלי הדם החסום.

אדם שאובחן אצלו אירוע מוחי מאושפז בבית חולים לצורך טיפול ומעקב עד להתייצבות מצבו. בהמשך הוא נשלח לשיקום בבית או במסגרת שיקומית מתאימה. מטרת השלב הזה היא להשיב את האדם למצב התפקודי הטוב ביותר האפשרי - בהתאם למצבו לאחר האירוע. מטרה נוספת היא ללמד את האדם לחיות עם המגבלות החדשות שעלולות להישאר לצמיתות לאחר האירוע.

סיבוכים

אירוע מוחי הוא מחלה קשה ביותר שעלולה להיות קטלנית. חוץ מאשר מוות עלול כל אירוע מוחי להשאיר אחריו נכות בגלל הנזק שנגרם לרקמת המוח. בין היתר עלול האדם שלקה בו לסבול ממגבלה בהליכה, בהנעת הגפיים, באכילה, בדיבור ובראייה.המגבלה יכולה להיות בדרגות חומרה שונות - החל מקלה ביותר, המאפשרת חיים רגילים לגמרי, ועד הפרעה קשה שמחייבת עזרה סיעודית מלאה.

טיפול ומעקב

חשוב מאוד למנוע אירוע מוחי נוסף שעלול להחמיר מאוד את המצב ואף לסכן את החיים. לשם כך יש לטפל בגורמי הסיכון: להימנע מעישון, להקפיד על הטיפול התרופתי הקבוע (למשל נגד לחץ דם גבוה ונגד רמה גבוהה של כולסטרול), להקפיד על איזון הסוכרת ועל מעקב רפואי מסודר.נוסף על כך מומלץ לשמור במידת האפשר על אורח חיים בריא שכולל, בין היתר, פעילות גופנית סדירה, שמירה על משקל גוף תקין והקפדה על תזונה בריאה.אם ישנה מגבלה תפקודית משמעותית, מומלץ לפנות לקבלת עזרה: רופא המשפחה או האחיות או העובדת הסוציאלית במרפאה יפנו אתכם במקרה הצורך לקבלת השירותים המתאימים: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועזרה סיעודית במקרה הצורך.