IData

טרשת העורקים

 

טרשת העורקים (Atherosclerosis בפירוק Athero = עיסה או דבק, Sclerosis = התקשות), הוא שם כללי למספר מחלות שאיפיונן הוא עיבוי דופן העורק והתקשחותו בשל פלאק הכולל משקעים שומניים וכדוריות דם לבנות. כ-16 מיליון איש נפטרים מדי שנה מהתקפי לב ומשבץ מוחי.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מהות המחלה

 

מחלות כלי הדם הנובעות מטרשת עורקים, מתפתחות בהדרגתיות ומוחמרות עקב תהליכים דלקתיים המתרחשים בדפנות כלי הדם הבינוניים והגדולים. למחלות אלו ביטויים רב-מערכתיים רבים, והן מהוות חלק נכבד מהעיסוק היומיומי של הרפואה המודרנית. היא לרוב מחלה מפושטת, והימצאותה בכלי דם של איבר אחד מגבירה מאוד את הסיכוי להימצאותה בכלי הדם של איבר אחר. 

תהליך ההופעה של טרשת העורקים הינו תהליך הדרגתי של היצרות כלי דם עורקיים בינוניים וגדולים, עקב נזק ראשוני למעטפת הפנימית של כלי הדם, שקיעת שומנים על-גבי דפנות כלי הדם, ותהליך דלקתי משני. התהליך של גדילת הנגע הטרשתי והתרחבותו, עד לחסימה משמעותית של היקף כלי הדם, נמשך לאורך שנים רבות ובדרך-כלל בא לידי ביטוי בגילאי הביניים ובגיל המבוגר. מחקרים הראו, כי התהליך הטרשתי עצמו מתחיל למעשה מוקדם מאוד – כבר מגיל הילדות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

העורקים המושפעים ביותר מתהליך זה, הם העורקים הכלילים, אבי העורקים, עורקי התרדמה והעורקים המספקים את תצרוכת החמצן לגפיים התחתונות. טרשת העורקים גורמת בהדרגה להיצרות ולסתימה של כלי הדם. כתוצאה מההיצרות המתמשכת, עלולה להופיע באופן פתאומי חסימה מלאה של כלי הדם ללא תסמינים מקדימים. חסימה זו בדרך כלל, נובעת מהופעה פתאומית של קריש דם על-גבי התהליך הטרשתי בעורק המוצר. לחילופין, ההיצרות בעורק עלולה להמשך לאורך תקופה ארוכה ולהיות מלווה בסימפטומים חדשים, מחמירים או קבועים. 

 כאשר קיימת היצרות משמעותית בעורק המספק דם לאיבר, תתכן הופעת סימפטומים התלויים באיבר. לדוגמה, כאשר קיימת היצרות בעורקי הרגליים, יחלו כאבי רגליים המופיעים בזמן הליכה, עם הקלה בעת מנוחה. 
כאשר נגרמת חסימה מלאה בעורק, בעקבות טרשת העורקים, נפסקת זרימת הדם לחלק מהאיבר, תהליך המוביל לפגיעה באותו חלק של האיבר המוזן על-ידי אותו העורק.דוגמה נפוצה היא התקף לב, במהלכו נעצרת / נפסקת  זרימת הדם באחד מהעורקים המספקים דם לחלק משריר הלב. התסמין העיקרי יהיה כאב עז הנגרם מהעדר אספקת הדם לשריר הלב. דוגמה נוספת ידועה היא אירוע מוחי, במהלכו נעצרת זרימת הדם בחלק מהעורקים המספקים דם לחלקים שונים במוח. הסימפטומים השכיחים במצב זה עלולים לבוא לידי ביטוי בחולשת יד או רגל, צניחת זווית הפה, סחרחורת וחוסר שיווי משקל.

הנפוצה שבטרשות העורקים מכונה אתרוסקלרוזה (Atherosclerosis) והיא מחלה בה נחסמים בהדרגה העורקים בשל הצטברות חומר שומני מתחת לרפידה הפנימית של דופן העורק, ומתפתחת תגובה דלקתית בה שוקע ריבוד (פלאק) בדפנות העורק המורכב מכולסטרול ששקע מ-LDL, מרכיבים שומניים, וכדוריות דם לבנות שמצטברות בשל התהליך הדלקתי. טרשת העורקים יכולה להתפתח בעורקים שונים בגוף ולפגוע באיברים שמוזנים באמצעותם: מוח, לב, כליות, גפיים ועוד. חלקים מהפלאק יכולים להינתק מדופן העורק ולחסום אזור אחר.המחלה מהווה את גורם התמותה העיקרי בעולם המערבי, יותר מכל גורמי המוות האחרים גם יחד.

התהליך הטרשתי הוא תהליך כרוני וא-סימפטומטי (אינו מראה סימנים), המתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד מצב של חסימת עורקים בשלביו המתקדמים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילים מאוחרים יותר, כששיעור החסימה מגיע לכ-90%. התסמין העיקרי הוא כאב או התכווצויות בשל מחסור בחמצן לאיבר הנדרש.

טרשת עורקים עלולה להתרחש כמעט בכל מקום בגוף. באופן כללי מבחינים בין טרשת עורקים כלילית לבין טרשת עורקים היקפית.

טרשת עורקים כלילית- פוגעת בעורקים המובילים דם לשריר הלב עצמו, ועלולה לגרום לתעוקת חזה ולאוטם בשריר הלב.

טרשת עורקים היקפית-עשויה לפגוע בכל עורק בגוף ובמיוחד באבי העורקים התחתון, עורקי הגפיים, עורקי המוח ואף עורקי העיניים.במקרים אלו עשויה טרשת העורקים לגרום לקשיי הליכה (בחסימת עורקי הגפיים), קשיי ראייה (בחסימת עורקי העיניים), וכן הלאה. במקרים חמורים עלול להתרחש נמק של איברים שונים כמו מעיים, טחול, כבד, קיבה, ידיים ורגליים, ואף אירוע מוחי במקרה של טרשת בעורקי המוח.

גורמי סיכון

הסיכון לטרשת העורקים גדל מעל גיל 45 בגברים ומעל 55 בנשים.עד כה ידועים מספר גורמי סיכון העלולים להשפיע על התפתחות המחלה. גורמי סיכון אלו נקראים "גורמים אטרוגנים" (מזרזי תהליך טרשתי). הגורמים עלולים להגביר את התפתחות הנגע הטרשתי, להביא למעורבות מהירה של מקרופאגים ולהתפתחות דלקת חריפה באזור הנגע. בשלבים מאוחרים יותר, ניתן יהיה לצפות מעורבות של תאים מה-media ומה-adventitia בתהליך הטרשתי.גורמי הסיכון הם:

• תזונה עתירת שומן טרנס: שומן מוקשה שעבר תהליך כימי, שבו הפך משומן לא רווי לשומן רווי. אכילה של שומן מהחי ( בשר שמן, חמאה, ביצים) מהווה גורם סיכון ויש להמעיט באכילתם

• עישון: העישון עלול להגביר ייצור רדיקלים חופשיים בגוף ולהעלות את כמות הכימיקלים בדם. הרדיקלים החופשיים והכימיקלים הינם מולקולות ראקטיביות מאד, היכולות להשתתף בתהליכי חמצון כולסטרול ה-LDL בדם ולגרום להצטברותו בדפנות העורקים.מבין כל גורמי הסיכון שקשורים לאורח חיים, זהו הגורם המסוכן ביותר.

• השמנה: עודף משקל מהווה גורם סיכון.

• חוסר פעילות גופנית:פעילות גופנית מעכבת את התפתחות טרשת העורקים. נחשב גורם סיכון מרכזי.

• סוכרת וסוכרת סמויה.

• יתר לחץ דם

• תורשה: בני אדם הרגישים גנטית למחלה הינם בעלי סיכון גבוה לפתח את המחלה מהר יותר.גם סיפור משפחתי של מחלת לבי נחשב כגורם סיכון כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה עבר ביטוי קליני למחלה טרשתית (כגון התקף לב או אירוע מוחי),  וכאשר גילו בעת האירוע הוא פחות מ-55 בגברים ופחות מ-65 בנשים.

גורמים נוספים כגון עודף סידן הגוף אינו מצליח להוציא את הסידן מהגוף (אינו קורה בדרך כלל) ואי ספיקת כליות כרונית.

מדד נוח להערכת מידת הסיכון של אדם לפתח מחלת כלי דם של הלב בעקבות גורמי הסיכון שהוא או היא נושאים לטרשת עורקים הינו סולם פרמינגהם.

אבחנה

שיטות האבחנה שונות מטרשת אחת למשנהָ. בעוד שבטרשת עורקים כלילית נעשות הבדיקות: בדיקת סיבולת במאמץ, אקוקרדיוגרפיה, ניטור אק"ג רצוף, הדמיה באיזוטופים, אנגיוגרפיה שבה נעשה צילום רנטגן של העורקים לאחר הזרקת תמיסה אטומה לקרני רנטגן.בטרשת בגפיים האבחנה נעשית באמצעות בדיקת דופלר שבו זרימת הדם נמדדת לפי הרעש שהיא מפיקה, או בבדיקת אנגיוגרפיה.

טיפול מונע בטרשת העורקים

קיימת חשיבות רבה לטיפול בטרשת העורקים, שכן זהו הגורם הפתופיזיולוגי העיקרי למחלות לב. טיפול המונע את המשך הצטברות הפלאק הטרשתי חיוני להפחתתת הסיכון למחלות לב ולשמירה על מצב תקין. על מנת למנוע את החמרת הפלאק הטרשתי משתמשים בטיפולים מסוגים שונים:

תרופות להורדת לחץ דם – לחץ דם הוא אחד הגורמים המרכזיים להחמרת טרשת העורקים, והורדת לחץ הדם באמצעות טיפול תרופתי עוזרת באופן משמעותי להפחתת הצטברות הפלאק הטרשתי ולמניעת החמרת המצב.

מדללי דם – שימוש באספירין או פלביקס כמדללי דם מונע את היווצרות קרישי הדם לאחר קריעת הפלאק הטרשתי. זהו טיפול יעיל ביותר המונע התקף לב ועוזר למנוע סיבוכים שונים.

שינוי אורח חיים – מעל הכל, שינוי אורח חיים יכול לעזור לשפר את הפרוגנוזה ולמנוע את החמרת המצב. שיפור התזונהלבריאה יותר, ביצוע פעילות גופנית על בסיס יום יומי והפסקת עישון חיוניים למניעת החמרת טרשת העורקים ושמירה על הגוף מפני התקף לב ומחלות נוספות. בנוסף, קיימת חשיבות בשמירה על הגיינת הפה למען הימנעות ממחלות ודלקות חניכיים שיכולים להחמיר את טרשת העורקים.בנוסף כאשר מתמידים בפעילות גופנית, מרגילים את הלב להתכווץ בחוזקה רבה יותר. כתוצאה מכך, שריר הלב מתחזק ויותר דם מוזרם דרכו בכל פעימה. 

התערבות פולשנית- במקרה של חסימת עורקים קשה נעשה צנתור לב טיפולי, או ניתוח מעקפים.