IData

כולסטרול

 

כולסטרול (באנגלית: Cholesterol) הוא תרכובת אורגנית (סטרול וליפיד) הנמצאת בקרום התא של כל תאי הגוף של כל בעלי החיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכולסטרול הינו מרכיב חיוני ברקמות הגוף השונות. לכולסטרול תפקיד בבניית קרומי התאים, הורמונים, כגון הורמוני המין ,סטרואידים  ויטמינים –ויטמין D, ומיצי המרה.

לכולסטרול שני מקורות אספקה :

יצירת הכולסטרול בתאי הכבד כ-70%.

מזון - 30%.

הכולסטרול נמצא במזונות כמו בשר, חלב מלא, ביצים. אכילה מרובה ממקורות אלו עלולה להעלות את רמת הכולסטרול בדם, אם כי יש לזכור שעיקר מקור הכולסטרול הוא בסינתזה (יצירה) עצמית. הכולסטרול ממקור צמחי כמעט ואינו משפיע על הרמה הכוללת של כולסטרול בגוף.

 

הכולסטרול ה"טוב" ו"הרע"

הואיל והכולסטרול ביסודו שומני, הרי כמו כל שמן אחר אינו מתמוסס במים (דם). על מנת שהכולסטרול יוכל לעבור במחזור הדם הוא ארוז במעטה חלבוני הקרוי ליפופרוטאין (Lipoprotein).

אנו מבחינים בשני סוגי ליפופרוטאינים הנושאים את הכולסטרול בדם:

Low Density Lipoprotein =LDL

High Density Lipoprotrin =HDL

מרבית הכולסטרול קשור ל-LDL ולכן ככל שעולה רמת ה-LDL גדל הסיכון לשקיעת הכולסטרול בדפנות העורקים והופעת הפלאק האטרומאטוטי ולכן הוא קרוי הכולסטרול "הרע".

ה-HDL מסייע להרחקת הכולסטרול ממחזור הדם וכך הקטנת הסיכון לשקיעתו בדפנות כלי הדם ולכן קרוי גם הכולסטרול "הטוב".

 

משמעות הכולסטרול

הכולסטרול הינו אחד מגורמי הסיכון להתפתחות מחלת עורקים כלילית (קורונרית).

הסיכון נמצא ביחס ישיר לרמת הכולסטרול. ככל שעולה רמת הכולסטרול, כן עולה הסיכון להתפתחות המחלה. מן הראוי לציין שגם כאשר רמת הכולסטרול בדם קרובה לערכים הרצויים, הרי הפחתה נוספת מרמה זו תורמת להפחתה נוספת בסיכון.

הקשר בין מחלת הלב לרמת הכולסטרול הינו תוצאת התרבדות הכולסטרול ושקיעתו בדפנות כלי הדם העורקיים. התהליך קרוי אטרוסקלרוזיס(Atherosclerosis). ככל שיותר כולסטרול שוקע על דופן כלי הדם, כך הולך ומוצר קוטר כלי הדם, ואספקת הדם העשיר בחמצן פוחתת. כאשר התהליך מתרחש בעורקים הכליליים, אנו מדברים על תעוקת הלב (אנגינה פקטוריס), וסכנה להתפתחות התקפי לב על סיבוכיו.

הכולסטרול הוא אחד מגורמי הסיכון להתקפי לב שהפרט יכול לשלוט בהם ולצמצם את ניזקו.

 

החשיבות בהורדת רמת הכולסטרול

הורדת רמת הכולסטרול חיונית לצמצום והאטת קצב הצטברותו ושקיעתו בדפנות העורקים. כאשר קיימים יותר משני גורמי סיכון להתקף לב, התרומה שבהורדת רמת הכולסטרול משמעותית ביותר.

 

גורמים משפיעים על רמת הכולסטרול

• הדיאטה - מזון עשיר בשומנים רווים, כולסטרול ועתיר קלוריות יעלה רמת הכולסטרול בדם. הצריכה היומית הממוצעת לגבר היא 360 מ"ג, ולאישה 220-260 מ"ג.

• עודף משקל - עודף משקל כרוך בעליית LDL - כולסטרול "רע" ובירידת HDL - כולסטרול "טוב".

• פעילות גופנית - פועלת הפוך לעודף המשקל: מעלה HDL - כולסטרול "טוב" ומורידה LDL - כולסטרול "רע".

• תורשה - ההרכב הגנטי של כל פרט משפיע על קצב יצור הכולסטרול, רמתו ויכולת הטיפול בו.

• מין וגיל - רמת הכולסטרול מתחילה לעלות מגיל 20 לערך. עד לתקופת הבלות (מנופאוזה) רמת הכולסטרול בנשים נמוכה מזו שבגברים. עם תחילת המנופאוזה יש עלייה ב-LDL (כולסטרול "רע") בנשים ובמקביל עלייה בסיכון להתקפי לב.​

מעקב אחר כמות הכולסטרול בדם

מומלץ לכל מבוגר מגיל 20 ואילך לעקוב אחר כמות הכולסטרול בדמו לפחות אחת ל-5 שנים. רצוי לבדוק במקביל לרמת הכולסטרול הכללית גם את רמת ה-HDL(כולסטרול "טוב").

מה משמעות רמת הכולסטרול ?

• רמת כולסטרול עד 200 מ"ג % ל-100 סמ"ק דם - (200 מ"ג %),רמה רצויה.

• כאשר רמת כולסטרול בתחום 200-239 מ"ג % זוהי רמה גבולית גבוהה.

• רמה מעל 240 מ"ג % מוגדרת כרמה גבוהה.

ברמות של 270 מ"ג % הסיכון למחלת לב גדל פי 2 מאשר ברמה של200 מ"ג %.

בניגוד לרמות הכולסטרול הכולל, ככול שרמת HDL (כולסטרול "טוב") גבוהה יותר, כן יורד הסיכון למחלות לב.

רמת HDL (כולסטרול "טוב") הנמוכה מ-35 מ"ג % מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה. מתחת לרמה זו גובר הסיכוי לפתח מחלת לב. רמת ה-HDL (כולסטרול "טוב") חשובה יותר כסימן וציון דרך לסיכוי לפתח מחלת לב מאשר רמת הכולסטרול הכולל.

בדיקת רמת הכולסטרול חייבת להעשות לאחר צום של 9-12 שעות. בתקופה זו ניתן לשתות מים, תה, קפה וכיו"ב, אך ללא סוכר או חלב.

בבדיקת רמות LDL כולסטרול:

• הרמה הרצויה היא 130 מ"ג % ומטה.

• רמה בדם שבין 130-159 מ"ג % מוגדרת כרמה גבולית עליונה.

• מעל 160 מ"ג % המשמעות היא הגברת הסיכון למחלת לב.

 

אורח חיים בריא

רמת הכולסטרול ניתנת לשינוי בכל גיל כולל ילדים מגיל שנתיים ומעלה ע"י אימוץ אורח חיים בריא מבחינת הקטנת הסיכון למחלות לב ע"י הסתגלות מתאמת:

• הקטנת מזון עשיר בשומנים רוויים. הואיל ורמת הכולסטרול מושפעת בעיקר מריבוי השומנים הרוויים בדיאטה, הקטנת תכולת שומנים אלו, תסייע להורדת רמת כולסטרול. מזון מסוג זה ניתן למצוא בפירות ודגנים העשירים בעמילן וסיבים.

• בחירת מזון דל בשומן. בד"כ מזונות עשירים בשומן, עשירים גם בשומן רווי ולכן הפחתת כמות השומן הכוללת, תוריד גם רמת השומן הרווי בדיאטה. להפחתת כמות השומן במזון השפעה על הורדת כמות האנרגיה הנצרכת וסיוע להפחתה במשקל.

• העלאת כמות העמילן והסיבים בדיאטה. חומרים עשירים בעמילן וסיבים הם תחליף מצוין לשומנים הרוויים כמקור לאנרגיה וכאמצעי להורדת רמת הכולסטרול (לחם לסוגיו, דגנים, פסטות, ירקות ופירות).

• בחירת מזון דל כולסטרול. למרות שעיקר הכולסטרול בגוף מקורו מיצור עצמי הרי למרכיב התזונה תרומה משמעותית לרמתו הכוללת. בחירת מזונות עניים בכולסטרול תורמת לכן להפחתת רמתו בדם. מקורות המזון העשירים בכולסטרול הם המזון מהחי. מזון מהחי יכול להיות עני בשומנים רוויים אך עשיר בכולסטרול. כבד וביצה למשל כלולים בקטגוריה זו. בביצה, חלבון הביצה ("הלבן") אינו מכיל כולסטרול.

• הגברת הפעילות הגופנית. אנשים שמנים נוטים להיות בעלי מראה "תפוחי" עקב הגדלת הכרס, אנשים אלו מפתחים מחלות לב יותר מאשר אלו בעלי המראה "האגסי" (התרכזות השומן בירכיים ובשוקיים). הערכת הסיכון ניתנת לבדיקה במחשבוני הבריאות שבאתר.

• בניית "דיאטת בריאות מאוזנת". אין טעם לנסות לשנות את הרגלי האכילה בבת אחת שכן השפעתם תהיה לטווח קצר עקב אי התמדה. עדיף לשנות מהרגלי האכילה ע"י צמצום הגורמים המזיקים שנזכרו לעיל וגם זאת בהדרגה.

• קניית מזון מושכלת. אחת הדרכים להפחתת השומנים הרוויים והפחתת הקלוריות במזון היא בחינת מרכיבי המזון ותכולתם הקלורית.